מטבח – ארמון היצירתיות שלי

 

מאז שהייתי קטנה פיתחתי לעצמי את תחביב הבישול והאפייה. אף פעם לא אהבתי משחקים של בובות או משחקי מחשב. תמיד העדפתי שהשקעת הזמן שלי במשהו תניב גם תוצאה. מהם מאוד התחלתי להצטרף לאמא שלי למטבח לבישולים של שישי. רציתי לראות איך היא עובדת, מהסדר הדברים שהיא עושה, מה בא אחרי מה ובעיקר מהם הדברים שהיא עושה ולא יכולים להיות מועברים במתכון כתוב שחור על גבי לבן. לאט לאט התחלתי להתחלק איתה בנטל של ההכנות ליום שישי. תמיד ארוחות השישי אצלנו היו עמוסות. אחי תמיד אירח חברים לסוף שבוע – בין אם היו חברים שהתגוררו רחוק והעדיפו להישאר באזור המרכז ובין אם מדובר בחברים שהם חיילים בודדים ואז אח שלי תמיד נרתם לארח אותם. חוץ מאחי והחברים שלו היו גם את אחותי והחברות שלה מהתיכון.

כל יום שישי הן עשו בינהן רוטציה והלכו לאכול בבית של חברה אחרת. אמא שלי היא סופר אמא ולכן תמרנה הכי בשיא האלגנטיות והיעילות אבל ראיתי שברגע שבאתי להיות איתה במטבח זה מאוד שימח אותה. מעבר לזמן האיכות שזה נתן לנו יחד זה גם עזר לה רבות. וכך הייתי מגיעה מבית הספר ביום שישי בשעה שתים עשרה בצהרים ומיד מצטרפת לאמא במטבח. לפעמים הייתי עוזרת לה להכין חלק מהבישולים כבר ביום חמישי בערב ואז בשישי הייתה לנו פחות עבודה. מאוד אהבתי את הזמן שאמא שלי ואני היינו מבלות יחד במטבח.

לכאורה מדובר בעבודה קשה וסיזיפית להכין ארוחה להרבה אנשים אבל ראיתי בזה פרויקט משותף של שתינו כאשר המבטח מהווה ארמון הפעילות שלנו ויש מקום בלתי נדלה ליצירתיות ולרעיונות משותפים. חוץ מזה, בגלל שבילינו יחד המון שעות מערכת היחסים שלנו מאוד התחזקה וזה הפך להיות הזמן הפרטי שלי עם אמא שלי בלי אחי ואחותי. לאט לאט התחלתי לבלות יותר ויותר במטבח. רציתי ללמוד עוד ועוד על עולם הבישול והאפייה והתחלתי לעשות כל מיני ניסויים במאכלים שונים – לשדרג אותם ולשנות אותם בהתאם לרעיונות שהיו לי וכך פיתחתי לעצמי מאכלים שהיו רק שלי.

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *